פוביה ספציפית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

הפרעות חרדה הן אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר בילדות ובגיל ההתבגרות. פוביות ספציפיות מהוות 7-9% מתוך הפרעות החרדה בגילאים הצעירים, והן למעשה התופעה השכיחה ביותר של חרדה.

מתי פחד הופך לפוביה ?
קשה למצוא ילד שאינו חווה פחד, בשלב זה או אחר. ההבדל בין פחד לבין פוביה הוא במשך ועוצמת התגובה. פוביה מוגדרת כפחד מוגזם, המתעורר לנוכח גירוי מסויים באופן עקבי, מעורר תגובות גופניות שאינן פרופורציונליות לגירוי, גורם לאדם להימנע מפעילויות או מקומות מסוימים, ונמשך חצי שנה או יותר.

להמשיך לקרוא פוביה ספציפית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

בריונות על רקע נטייה מינית

בריונות

תופעת גילויי בריונות על רקע נטייה מינית – נתונים מדאיגים: מאמר מאת הפסיכולוג איתן טמיר

נכון שהשנה היא 2017 וישנה סבלנות רבה הרבה יותר לנטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית, אולם ממחקר חדש שנערך בנושא בארה"ב עולה כי התופעה עדיין שרירה וקיימת. עדיין, אחד מכל חמישה תלמידי תיכון בארה"ב חווה איומים והצקות יום-יומיים. כאשר מדובר בנערים ונערות הומואים ולסביות – מדובר על אחד מכל שלושה.
הנתונים מדאיגים בעיקר בשל הקשר שנמצא בין תופעות בריונות לפגיעה קשה בבריאות הנפשית, תופעות של דיכאון ואף ניסיונות אובדניים בגיל הנעורים. בגיל הנעורים אנו בונים את הזהות העצמית שלנו והדבר נעשה בקשר מתמיד עם הסביבה. בשל כך, הפגיעות להצקות ולהטרדות, במיוחד בסביבת בית הספר משפיעה רבות על הדימוי העצמי וההתפתחות הרגשית.
מורים בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית מדווחים כי על אף המיתוס הרווח, שהדור הצעיר הינו פתוח וליברלי יותר בנוגע לקשת הנטייה המינית, הם עדים להטרדות יום יומיות ואף לפשעי שנאה של ממש.

מדוע זה קורה?

כאמור, גיל ההתבגרות הוא הגיל בו מתפתחת הזהות העצמית וכחלק ממנה הזהות והנטייה המינית. הפתיחות היחסית לקשת האפשרויות שבזהות ובנטייה המינית, הבאה לידי ביטוי במדיה הפופולארית, ברשתות החברתיות ומיוצגת על ידי גיבורי תרבות נערצים מאפשרת את הבחירה, המגוון והשוני. בני נוער אחרים המזהים עצמם על קשת הנטייה המינית מעוררים פחדים שמהדהדים גם אצל אחרים. כאשר אין בשלות מספקת להתמודד עם השאלות הנוגעות בגוף ובנטייה המינית ובפרט כאשר אין מספיק שיח שיוזם עולם המבוגרים, הדבר יכול להוביל לזעם ותוקפנות כלפי קורבנות שמייצגים את אותן תחושות ושאלות קיומיות.

העלאת המודעות

חשוב שהורים, מורים ואנשי מקצוע נוספים שעובדים עם בני נוער לא "ינוחו על זרי הדפנה". הרוח הליבראלית של התקופה בה אנו חיים הינה שברירית ולא תמיד מתבטאת בסובלנות ובפתיחות. הפעולה הכרחית בשני מישורים. האחד, עבודה חינוכית עם בני הנוער, במטרה לפתח מודעות ואמפתיה כלפי האחר. בנוסף, יש לחשוף את בני הנוער לכלל האפשרויות הקיימות בזהות ובנטייה מינית ושכל בחירה והתנסות אישית שאינה פוגעת באחר או בעצמי, הינה לגיטימית לחלוטין. מעבר לידע התאורטי, המסר החשוב ביותר הוא ש"אפשר לדבר על זה". הדבר יכול להוות פורקן למתחים, שבהיעדר השיחה יכולים היו לבוא לידי ביטוי באלימות כלפי האחר. המישור השני הוא בעזרה הפרטנית בהתמודדות של נערים ונערות הומואים ולסביות בתהליך היציאה מהארון וההתמודדות האישית והחברתית הנלווית אליה. כאמור, אף אחד ממקרי האלימות לא מתרחש בחלל ריק. ככל שנשלב פתרון הנשען על שני המישורים, כך תתאפשר פריצת דרך של ממש בפתיחות ובסובלנות כלפי האחר וגם בתחושת המוגנות שחווים תלמידים בבתי הספר, אותה הם ייקחו אחר כך גם לבגרותם.

"אל תשאל ממה עשוי התבשיל, בוא תטעם!" – ניסויים התנהגותיים בטיפול CBT

הנחה בבסיס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי גורסת כי שינוי התנהגותי הוא כלי חיוני ביותר לצורך שינוי קוגניטיבי. ברמה הפרקטית, הלימוד החווייתי בעת ביצוע התנהגות הוא מרכיב מרכזי ביצירת שינוי. שינוי יתכן גם באמצעות הערכה מחודשת של האמונות או ההנחות של האדם, אך על מנת שהשינוי יהיה אפקטיבי ועמיד לא מספיק רק להבין את זה, צריך גם להתנהג ולחוות את זה. הניסוי ההתנהגותי הוא כלי בדיוק כזה: הוא משלב בחינה ישירה של אמונות עם התנהגות פעילה. להמשיך לקרוא "אל תשאל ממה עשוי התבשיל, בוא תטעם!" – ניסויים התנהגותיים בטיפול CBT

חשיבות הלב בחשיבה ורגש

heart-864605_1920

רגשות לעומת חשיבה הגיונית

בתרבות המערב לעיתים מדברים על הרגשות שלנו וההיגיון כניגודים. הלב שלנו מקושר, לפחות בשפה היומיומית, עם הרגשות ("לב שבור", "לב אוהב", או לחילופין "לב של אבן"), בעוד שהמח נחשב כאחראי על החשיבה וההיגיון. למרות התפיסה הזאת, בעשורים האחרונים המדע החל להכיר בהשפעתם של הרגשות השונים על החשיבה (ושל החשיבה על הרגשות), ולמעשה כיום מקובלת ההנחה שהרגשות הם חלק ממערכת עיבוד מידע מורכבת ויעילה במיוחד, הפועלת פעמים רבות במהירות רבה יותר מאשר החשיבה המודעת. הרגשות הם מרכזיים בתפקוד ובהישרדות שלנו, הם מוסרים לנו מידע על המצב הנוכחי, מצביעים לנו על הצרכים שלנו ומספקים לנו מוטיבציה לפעולה. פחד, למשל, מסמן על סכנה קרובה ומביא אותנו להתגוננות או בריחה; כעס מסמן על הפרה של גבולות וציפיות ומביא אותנו להילחם על שלנו ולהציב גבולות; עצב מסמן על אובדן ומביא אותנו במקרים רבים לחפש קרבה אנושית ונחמה. להמשיך לקרוא חשיבות הלב בחשיבה ורגש

סקירת יום עיון בנושא טיפול אינטגרטיבי

puzzle-1005562_1920

אינטגרציה בטיפול נפשי – סקירת יום עיון במכללה האקדמית (25/11/16)

יום העיון, שהתקיים במכללה האקדמית, הציג את הטיפול האינטגרטיבי כמעין גישת-על לטיפול, ולמרות שיש לה פנים רבות ביותר, היא ככל הנראה הגישה הרווחת היום בקרב מטפלי בריאות הנפש. אנסה להציג כאן את עקרי הדברים.

פרופסור גולן שחר פתח את הרצאתו באמירה מעודדת ומקרבת – כיום רובם הגדול של המטפלים הם למעשה אינטגרטיביים, יש מקום לגישות שונות ואף עדיף לעשות בהן שימוש גמיש ולא דוגמטי. גולן הציע את את הפרדיגמה הפרגמטיסטית של וויליאם ג'יימס כמטא-גישה המנחה אותנו כיצד עלינו להשתמש בכלים הטיפוליים שבידינו – בקצרה פרגמטיזם אומר שאין לנו גישה לאמת מוחלטת, ועל כן עלינו להשתמש במה שעובד. מטפל אינטגרטיבי בקיא במספר גישות ומיומן במספר גדול של כלים, ועליו לשקול שילוב מייטבי ביניהם כך שיפיק תועלת למטופל. גולן הציע שטיפול אינטגרטיבי מכיל (לפחות) שני אלמנטים בסיסיים המקיימים דיאלקטיקה: רפלקציה (התבוננות – בנפש המטופל, המטפל ובאינטראקציה האינטרסובייקטיבית), שעונה לצורך של כל אדם להבין את עצמו (ולטעמי הכוונה כאן היא גם להבין את האחר ואת הקשרים בהם הוא נמצא); והתמודדות (מגוון הכלים, שיטות ומיומנויות שניתן לעבוד עליהן בטיפול). להמשיך לקרוא סקירת יום עיון בנושא טיפול אינטגרטיבי

מה הן סכמות

rubik-cube-1703600_1920

סכמות – אבני היסוד של העצמי

יצא לכם פעם לשאול את עצמכם שאלות כגון: מי אני ?; מה לא בסדר בי ?; מה עושה לי טוב/רע ?; איך אני משנה את עצמי ?; עד כמה אני סומך על עצמי ? שאלות כאלה ואחרות נוגעות למושג העצמי של האדם, לאופי שלו או לקווי האישיות שלו. מהו אותו "עצמי" ? ממה מורכב אופיו של אדם או אישיותו ?
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מלמדת אותנו שאופיו של אדם מורכב מסכמות – מבנים מנטליים של עיבוד מידע המכילים זיכרונות, אמונות, רגשות ותחושות גוף, אליהם מקושרים סגנונות תגובה התנהגותיים. אם נדמה את המוח שלנו למחשב-על, סכמה היא מעין אפליקציה, תוכנה שמותקנת על מחשב-העל הזה, שמופעלת בכל פעם שמופיעים טריגרים מסוימים בסביבה שלנו. טריגרים הם גירויים מסוגים שונים שזהים או דומים למצבים שהיינו בהם בעבר, ושהשפיעו עלינו מבחינה רגשית. ברגע שאנחנו קולטים את הטריגר מתחיל תהליך אוטומטי המפעיל את הסכמה, שמארגנת את המידע ומכין אותנו לתגובה, ההולמת את הסכמה ולרוב מחזקת את קיומה. להמשיך לקרוא מה הן סכמות

מיינדפולנס בחדר הלבן

render-1821635_1920

החדר הלבן

המוח המופלא שלנו נוהג לייצר מחשבות ודימויים כל הזמן, בזמן עירות וגם בשינה. התכנים הללו משמשים אותנו כפרשנויות על העולם, מסייעים לנו לפתור בעיות ולתכנן תוכניות לעתיד, וגם מבדרים אותנו ברגעי שיעמום. המוח שלנו הוא יצרן התוכן המושלם והבידור בו לא נגמר לעולם. אך מה עם קצת שקט? אי אפשר לכבות את זה לפעמים?

התשובה היא לא, אבל גם כן…

כשאנחנו מגיבים לתוכן המנטלי שהמוח שלנו מייצר אנחנו בעצם ממשיכים את שרשור ההודעות המוחי. התנגדות, או לחילופין, התעמקות במחשבות, מייצרות מחשבות נוספות. הדבר היחיד שיכול להאט את הקצב הוא התבוננות פסיבית במחשבות ובדימויים שעולים.

נסו את התרגיל הבא: דמיינו שהמוח שלכם הוא חדר לבן וריק בעל שני פתחים, אחד מכל צד. בעודכם מדמיינים את זה, עולים מחשבות, דימויים, תחושות ורגשות. בכל פעם שעולה משהו, ציינו בפניכם מה עלה (מחשבה, רגש וכו') ודמיינו את התוכן הזה עובר בין שני הפתחים בחדר הלבן. מחשבה נכנסת מהפתח האחד וזורמת לאורך החדר ולבסוף יוצאת דרך פתח היציאה.
צפייה מהנה!

מיינדפולנס לילדים

hotel-65044_1920

בית המלון שבלב

ילדים חווים את הרגשות והמחשבות שלהם קצת שונה ממבוגרים. לעיתים נראה להם שמצב רגשי הוא משהו שימשך לעד, לטוב ולרע. כשמדובר ברגש חיובי, הם מתמלאים באושר ומשחקיות מופלאה שלא יודעת סוף. עם זאת כשמדובר ברגש שלילי, בשבילם זה סוף העולם. וכך זה מרגיש להם. המחשבה שהמצוקה תמשיך ללא סוף מאיימת ומציפה אותם, והם מתקשים להירגע. גישה של מיינדפולנס מאפשרת להם ללמוד שיעור חשוב על רגשות ועל העולם בכלל – הכל חולף!
להמשיך לקרוא מיינדפולנס לילדים

מיינדפולנס ויצירתיות

cube-1002897_1280

שרביטו של המנצח – יצירתיות ומיינדפולנס

חוקרים מתחום מדעי המוח לעיתים מתארים את המוח כתזמורת, שלל נגנים בכלים שונים משתלבים יחד ליצירת הרמוניה. כמו בתזמורת, התזמון של פעולת הרשתות העצביות השונות במוח הוא העיקר, והוא זה שמאפשר לפעולה תקינה ומועילה. כשמדובר על תהליך יצירתי, שילוב אופטימלי בין הרשתות העצביות המרכזיות במוח הוא חשוב במיוחד.

ארבעה שלבים בתהליך היצירתי

תהליך יצירתי עשוי ללבוש פנים רבות. לעיתים מתארים את התהליך הזה כמורכב מארבעה שלבים מרכזיים: להמשיך לקרוא מיינדפולנס ויצירתיות

maria-160949_1280

ויסות רגשות ותיקוף (ולידציה)

תיקוף (ולידציה) הוא העברת מסר של הבנת האחר, כולל רגשותיו, מחשבותיו ומעשיו, וקבלה שלו. כשאנחנו מתקפים את האחר אנחנו משדרים לו שהקשר ביננו הוא חשוב , גם אם ישנה מחלוקת או אי-הסכמה. אנחנו גם יכולים לתקף את עצמינו, מה שיעזור לנו לווסת את הרגשות שלנו ולקבל את עצמינו כמו שאנחנו. להמשיך לקרוא