פוביה ספציפית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

הפרעות חרדה הן אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר בילדות ובגיל ההתבגרות. פוביות ספציפיות מהוות 7-9% מתוך הפרעות החרדה בגילאים הצעירים, והן למעשה התופעה השכיחה ביותר של חרדה.

מתי פחד הופך לפוביה ?
קשה למצוא ילד שאינו חווה פחד, בשלב זה או אחר. ההבדל בין פחד לבין פוביה הוא במשך ועוצמת התגובה. פוביה מוגדרת כפחד מוגזם, המתעורר לנוכח גירוי מסויים באופן עקבי, מעורר תגובות גופניות שאינן פרופורציונליות לגירוי, גורם לאדם להימנע מפעילויות או מקומות מסוימים, ונמשך חצי שנה או יותר.

את הפוביות נהוג לחלק לכמה סוגים:
· פוביית בעלי חיים (כלבים, חרקים וכו')
· פוביה מדם או פציעה (הכוללת גם פוביה מזריקות)
· פוביה מתופעות טבע (כגון סופות)
· פוביה הקשורה למצב או מקום (כגון טיסה, מקומות סגורים)

כיצד הפוביה באה לביטוי ?
התגובות לפוביה משתנות מאדם לאדם, ובאות לביטוי במישור מחשבתי, גופני-רגשי והתנהגותי. תגובה מחשבתית תתבטא במחשבות קטסטרופליות, כגון "אני לא אשרוד את זה", "אני אשתגע". תגובה גופנית תתבטא בעוררות חזקה כגון דופק מואץ, הזעה, רעד, נשימה מואצת, וכמובן פחד. תגובה התנהגותית תתבטא בהתנהגויות כגון הימנעות ממקומות או פעילויות. אדם מסויים יכול להגיב באופנים שונים בפרקי זמן שונים.

כיצד מטפלים בפוביה בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי?
דרך אחת לטיפול היא באמצעות חשיפה הדרגתית, במהלכה חושפים את האדם באופן הדרגתי לגירוי שמעורר בו חרדה, באופן שמאפשר לו להתמודד עם מצב הפחד ואף להתרגל אליו. כך מערערים את הקשר בין הגירוי המפחיד לבין תגובת החרדה. דרך נוספת היא באמצעות חיזוקים. במהלך חשיפה הדרגתית לגירוי ניתנים חיזוקים חיוביים ומשוב מילולי על ידי המטפל, וכך מייצרים אסוציאציות חיוביות לגירוי המפחיד. בנוסף נעשית למידה ממודל, כאשר אדם אחר (למשל המטפל) מתמודד עם הגירוי שמעורר חרדה, בזמן שהמטופל צופה בו. כך האדם לומד שמפגש עם הגירוי לא מביא לתוצאות שמהן הוא חושש, וכמו כן הוא לומד מיומנויות התמודדות.