"אל תשאל ממה עשוי התבשיל, בוא תטעם!" – ניסויים התנהגותיים בטיפול CBT

הנחה בבסיס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי גורסת כי שינוי התנהגותי הוא כלי חיוני ביותר לצורך שינוי קוגניטיבי. ברמה הפרקטית, הלימוד החווייתי בעת ביצוע התנהגות הוא מרכיב מרכזי ביצירת שינוי. שינוי יתכן גם באמצעות הערכה מחודשת של האמונות או ההנחות של האדם, אך על מנת שהשינוי יהיה אפקטיבי ועמיד לא מספיק רק להבין את זה, צריך גם להתנהג ולחוות את זה. הניסוי ההתנהגותי הוא כלי בדיוק כזה: הוא משלב בחינה ישירה של אמונות עם התנהגות פעילה. להמשיך לקרוא "אל תשאל ממה עשוי התבשיל, בוא תטעם!" – ניסויים התנהגותיים בטיפול CBT

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא סוג של טיפול באמצעות שיחה המסייע בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. המחשבות, הרגשות, התחושות וההתנהגויות שלנו מתקיימות במקום אחד, בעצמינו. על כן הן קשורות אחת בשנייה ומושפעות אחת מן השנייה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עוזר בכך שמפרק את הבעיות שלנו לחלקים קטנים וניתנים להבנה, באופן כזה שמאפשר לשנות דפוסים בעייתיים, ובכך להביא להקלה בכאב והטבה בתחומי השחים השונים של האדם. להמשיך לקרוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא סוג של טיפול באמצעות שיחה המסייע בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.

המחשבות, הרגשות, התחושות וההתנהגויות שלנו מתקיימות במקום אחד, בעצמינו. על כן הן קשורות אחת בשנייה ומושפעות אחת מן השנייה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עוזר בכך שמפרק את הבעיות שלנו לחלקים קטנים וניתנים להבנה, באופן כזה שמאפשר לשנות דפוסים בעייתיים, ובכך להביא להקלה בכאב והטבה בתחומי השחים השונים של האדם.

בשונה מסוגי טיפול אחרים המתמקדים בעבר, טיפול CBT עוסק בבעיות וקשיים יומיומיים ומתמקד בהווה. זוהי שיטה פרקטית ויעילה ולרוב מוגבלת בזמן. במהלך הטיפול מגדירים מטרות ספציפיות ומסגרת זמן של עבודה עליהן. בפגישות מדברים על מצבים בעייתיים מן היומיום ומפרקים אותם לגורמים (רגשות, מחשבות, תחושות והתנהגויות).

המטפל ביחד עם המטופל מנתחים את המרכיבים השונים ומזהים את ההשפעה שלהם אחד על השני ועל המטופל. כך ניתן לבחון את יעילותם של דפוסי חשיבה והתנהגות. בהמשך בוחרים משימות שיקדמו את המטופל בהשגת מטרותיו לרבות שינוי דפוסי החשיבה. את המשימות הללו עליו לבצע בין הפגישות, כך שהטיפול למעשה מתקיים לא רק בפגישה עצמה, אלא גם מחוצה לה. דבר זה מאפשר לתהליכי שינוי לנוע מהר יותר.

המטרה הסופית היא שהמטופל ירכוש כישורים מסוימים שיועילו בהתמודדות עם הקשיים בחייו גם לאחר סיום הטיפול. כך למעשה האדם הופך להיות המטפל של עצמו.

היפוכונדריה – חרדת בריאות

"הפעם זה אמיתי!" – היפוכונדריה והפחד ממחלות
מוצאים את עצמכם מוטרדים שוב ושוב ממיחושי גוף וסימפטומים שונים ולא מוסברים?, יש לכם ידע רפואי שלא היה מבייש סטודנט לרפואה בשנה חמישית?, זוכרים בע"פ את מלאי התרופות (המכובד) שיש לכם בארון?, – אולי אתם סובלים מחרדת בריאות, או בשמה האחר היפוכונדריה.
היפוכונדריה מאופיינת בעיסוק תדיר וחשש מפני מחלות קשות. הסובלים ממנה בדרך כלל רגישים מאוד לסימנים גופניים, ונוטים לפרשם באופן קטסטרופלי – כסימן למחלה קשה או סופנית. בעקבות כך הם פונים לייעוץ רפואי תכוף, מחפשים מידע ברשת על מחלות וסימפטומים ובאופן כללי מטים את קשבם למידע רפואי (או פסאודו-רפואי).
כתוצאה מן העיסוק הרב בנושא, יחד עם הפחד מן החולי, אותם אנשים סובלים מחרדה מתמשכת ושוקעים לא מעט בדאגות. עיסוק זה גורם לעוררות פיזיולוגית מתמשכת, שבעצמה מייצרת סיפטומים – רעשי גוף, שמתפרשים כסימנים למחלה נוראית. כך נוצר מעין מעגל שקשה לשבור אותו, ומביא לפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא כיעיל ביותר בהתמודדות עם היפוכונדריה, ומתמקד במתן מידע רלוונטי, שינוי הפרשנות שהאדם נותן לסימפטומים, הקניית כלים להתמודדות ושינוי דפוסי התנהגות בלתי מועילים.