מהו דיכאון?

כל אדם שסובל או סבל בעבר מדיכאון יוכל להעיד שלא מדובר על משהו דמיוני או ש"הכל בראש". דיכאון זה לא סתם להיות "בדאון". זוהי מחלה הנגרמת משינויים כימיים במוח, וככל הנראה גם מגורמים נוספים כגון גנטיקה, הורמונים, לחץ, אובדן של אדם קרוב, פרידה זוגית ומצבי חיים קשים.

תסמינים עיקריים לדיכאון:

  • תסמינים רגשיים: עצבות, חוסר אונים, אשמה, התפרצויות כעם וחוסר עניין והנאה.
  • תסמינים מחשבתיים: קשיים בריכוז, בקבלת החלטות ובזיכרון, מחשבות פגיעה עצמית.
  • תסמינים התנהגותיים: הסתגרות והימנעות מחברה, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים, אלכוהול), החמצת ימי עבודה \ לימודים, ניסיונות לפגיעה עצמית.
  • תסמינים גופניים: עייפות וחוסר באנרגיה, כאבים בלתי מוסברים, שינויים בתאבון ובמשקל, שינויים בדפוסי השינה ובעיות מיניות.

כל אחד יכול לחוות מידי פעם אחד או יותר מהתסמינים הללו, ואף אחד מהם אינו מספיק בשביל לקבוע אבחנה של דיכאון. אבחנה של דיכאון מתקבלת במקרה של צירוף תסמינים ופגיעה באורח החיים של האדם במשך לפחות שבועיים. מדובר על מצב בעייתי שיש לקחת ברצינות. בנוסף לכך מדובר גם על תופעה נפוצה – 20% מן הנשים ו-12% מן הגברים צפויים לחוות אפיזודה של דיכאון לפחות פעם בחייהם, ללא קשר במעמדם הכלכלי והחברתי. בזמן דיכאון רוב תחומי החיים, אם לא כולם, נפגעים – יחסים זוגיים, חברות, עבודה, כלכלה… אנשים שחוו דיכאון פעם אחת הם בסבירות גבוהה יותר לחוות אפיזודות נוספות של דיכאון לאורך חייהם. אחת הבעיות עם דיכאון היא שמצב זה לעיתים רחוקות מאובחן. אנשים נוטים להגדיר את זה כ"מצב רוח רע שיעבור", או כ"תקופה חלשה". במקרים כאלה יש סיכוי נמוך שיינתן טיפול מתאים למצב.

החדשות הטובות

ישנן דרכים מועילות לטיפול בדיכאון, וברגע שזה אובחן יש אפשרות להעניק טיפול מתאים. ככל שמזהים את המצב מוקדם יותר, כך הטיפול יעיל יותר. כיום ישנן מספר גישות טיפוליות שנמצאו יעילות מבחינה מחקרית לטיפול בדיכאון. הגישה הנפוצה ביותר כיום לטיפול בדיכאון היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, שמתמקדת בשינוי דפוסי החשיבה השליליים של האדם והרחבת הפעילות שלו בחיים.