פוביה ספציפית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

הפרעות חרדה הן אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר בילדות ובגיל ההתבגרות. פוביות ספציפיות מהוות 7-9% מתוך הפרעות החרדה בגילאים הצעירים, והן למעשה התופעה השכיחה ביותר של חרדה.

מתי פחד הופך לפוביה ?
קשה למצוא ילד שאינו חווה פחד, בשלב זה או אחר. ההבדל בין פחד לבין פוביה הוא במשך ועוצמת התגובה. פוביה מוגדרת כפחד מוגזם, המתעורר לנוכח גירוי מסויים באופן עקבי, מעורר תגובות גופניות שאינן פרופורציונליות לגירוי, גורם לאדם להימנע מפעילויות או מקומות מסוימים, ונמשך חצי שנה או יותר.

להמשיך לקרוא פוביה ספציפית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

חרדה ופניקה

זה לגמרי נורמלי להרגיש חרדה בסיטואציות מאתגרות, כגון ראיון עבודה, מבחן קשה או דייט. עם זאת כשהדאגות והפחדים בעלי עוצמה חזקה, תופסים נפח משמעותי מחיי היומיום ופוגעים בתחומי חיים שונים החשובים לך, יתכן ומדובר על הפרעת חרדה. ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה – ודרכי טיפול ספציפיות המתאימות להן. ברגע שהשגת הבנה לגבי הפרעת החרדה שלך, ישנם צעדים שניתן לנקוט על מנת לצמצם את הסימפטומים ולהשיב את תחושת השליטה לחייך. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, השיטה שנמצאה כיעילה ביותר לטיפול בהפרעות חרדה, אנו לומדים את הדרכים והשיטות על מנת להשיג זאת.

הפרעות החרדה
חרדה היא תגובה טבעית של גופינו לאור סכנה, מעין אזעקה פנימית המתעוררת בכל פעם שאנו מרגישים מאוימים, תחת עומס כבד או במצבי לחץ.
מידה מתונה של חרדה עשויה לעזור לנו במצבים שונים. היא מסייעת לנו לשמור על עירנות ומיקוד, ומניעה אותנו לפעולה ולפתרון בעיות. בניגוד לכך, כאשר החרדה מתמשכת ובעלת עוצמה גבוהה היא אינה מועילה ועשויה לפגוע בתפקוד שלנו ובמערכות היחסים החשובות לנו. במצב כזה מדובר על הפרעת חרדה.

מה הסימנים להפרעת חרדה ?
ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה. אדם אחד עשוי לסבול מהתקפי חרדה עוצמתיים שתוקפים אותו בהפתעה, ללא סימן מקדים; אדם אחר עשוי לחוש חרדה עזה במצבים חברתיים; אדם נוסף עשוי להיות חרד מנהיגה; ואחר עשוי להיות שקוע בדאגות שונות לאורך זמנים ממושכים.
למרות ההבדלים בין הפרעות החרדה השונות, ישנו מאפיין אחד המשותף לכולן: פחד עוצמתי או דאגה מתמשכת ממצבים שמרבית האנשים לא היו חוששים מהם.

תסמינים אופייניים להפרעות החרדה:
– תסמינים רגשיים: פחד, רגזנות, חוסר נחת
– תסמינים מחשבתיים: קשיים בריכוז, ציפייה להתרחשויות שליליות, שימת לב לסימנים של סכנה, בלאק-אאוט, דימויים מאיימים
– תסמינים גופניים: דופק מואץ, הזעה, כיווצים בבטן, נשימה שטוחה או מאומצת, כיווצי שרירים, עייפות וקשיים בשינה
– תסמינים התנהגותיים: הימנעות ממצבים ומקומות שבעבר לא היוו בעיה, התבודדות, התייעצויות מרובות עם רופאים או אנשים קרובים על הבעיה, שימוש בסמים ואלכוהול